"לרעב החמור בעזה יש השלכות בריאותיות מיידיות ולטווח הארוך"

תושבי עזה סובלים מרעב חמור עם השלכות בריאותיות מיידיות וארוכות טווח. כך עולה מדו"ח שמפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) והוכן על ידי הגוף המשולב לסיווג רמת הביטחון תזונתי (IPC - the Integrated Food Security Phase Classification). על פי הדו"ח שפורסם השבוע (ב'), מצב הרעב בעזה הוא בדרגה החמורה ביותר על פי מדד IPC, בעיקר בחלקה הצפוני של עזה.

"הודעת IPC משקפת את המצב הקשה שעימו מתמודדים תושבי עזה", אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס. "לפני המשבר הזה, היה מספיק מזון בעזה כדי להאכיל את האוכלוסיה ותת תזונה היתה אירוע נדיר. עכשיו, אנשים מתים ורבים נוספים חולים. למעלה ממיליון אנשים צפויים להתמודד עם רעב קטסטרופלי, אלא אם כן יאפשרו הכנסה משמעותית יותר של מזון לעזה".

על פי הודעת ארגון הבריאות העולמי, קודם למלחמה, 0.8% מהילדים מתחת לגיל חמש סבלו מתת תזונה חריפה, בהשוואה לנתונים מחודש פברואר האחרון לפיהם בין 12.4% ל-16.5% מהילדים מתחת לגיל חמש סובלים מתת תזונה חריפה. "ללא גידול משמעותי ומיידי במשלוחי מזון, מים ואספקה ​​חיונית אחרת, התנאים ימשיכו להידרדר. כמעט כל משקי הבית כבר מדלגים על ארוחות כל יום ומבוגרים מפחיתים את הארוחות שלהם כדי שילדים יוכלו לאכול", צוין.

הארגון מזהיר עוד כי "למצב הנוכחי תהיינה השפעות ארוכות טווח על חייהם ובריאותם של אלפים" וכי נכון לעכשיו, ילדים מתים מההשפעות של תת תזונה ומחלות.

עוד טוענים בארגון כי הוא ושותפיו ביצעו משימות בסיכון גבוה כדי לספק תרופות, דלק ומזון לעובדי הבריאות ולמטופלים שלהם, "אך בקשותינו לספק אספקה ​​נחסמות או נדחות לעתים קרובות. כבישים פגומים וקרבות מתמשכים, כולל בבתי חולים ובקרבתם, פירושם שהמסירות מועטות ואיטיות".

"דו"ח IPC מאשר את מה שאנו, שותפי האו"ם והארגונים הלא ממשלתיים שלנו (NGOs) עדים לו ומדווחים במשך חודשים. כשהמשימות שלנו מגיעות לבתי חולים, אנחנו פוגשים עובדי בריאות מותשים ורעבים שמבקשים מאיתנו מזון ומים. אנו רואים מטופלים המנסים להחלים מניתוחים מצילי חיים ואובדן גפיים, או חולים בסרטן או בסוכרת, אמהות שזה עתה ילדו, או תינוקות שזה עתה נולדו - כולם סובלים מרעב ומהמחלות שנגרמות בעקבותיו".

ארגון הבריאות העולמי תומך כיום במרכז לייצוב תזונה ברפיח לטיפול בילדים עם תת תזונה חריפה קשה עם סיבוכים רפואיים, שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר למוות קרוב אם לא יטופלו דחוף. הארגון תומך בהקמת שני מרכזים נוספים, אחד בצפון עזה בבית החולים כמאל עדוואן ואחד בבית החולים השדה של חיל הרפואה הבינלאומי ברפיח. כמו כן, הארגון תומך במחלקות הילדים בבתי החולים אל-אקצא ואל-נג'אר באמצעות אספקת תזונה ותרופות, כמו גם בהכשרת צוות רפואי וקידום שיטות האכלה מתאימות לתינוקות וילדים צעירים, כולל הנקה. לדברי הארגון, יש להוסיף מרכזי תזונה וייצוב נוספים בכל בתי החולים המרכזיים בעזה.

ארגון הבריאות העולמי ושותפים אחרים באו"ם דורשים מישראל לפתוח יותר מעברים ולהאיץ את הכניסה והאספקה ​​של מים, מזון, ציוד רפואי וסיוע הומניטרי אחר בעזה. "ככוח הכובש", צוין בהודעת הארגון, "באחריותם (ישראל) לפי החוק הבינלאומי לאפשר מעבר של אספקה, ​​לרבות מזון... רק הרחבת מעברי היבשה תאפשר משלוחים בקנה מידה גדול כדי למנוע רעב. הזמן לפעול הוא עכשיו".

צעדים מיידים לעצירת הרעב בעזה

סיווג שלב אבטחת המזון המשולב (IPC) הוא יוזמה מרובת שותפים לשיפור ביטחון תזונתי וניתוח וקבלת החלטות. על ידי שימוש בסיווג IPC ובגישה האנליטית, ממשלות, סוכנויות האו"ם, ארגונים לא ממשלתיים, החברה האזרחית וגורמים רלוונטיים אחרים פועלים יחד כדי לקבוע את חומרת וגודל חוסר הביטחון התזונתי החריף והכרוני, ומצבי תת תזונה חריפים במדינה על פי ההכרה הבינלאומית תקנים.

על פי המלצות ה-IPC, ניתן לעצור את הרעב בעזה בטווח המיידי על ידי נקיטת צעדים דחופים ויזומים של הצדדים לסכסוך והקהילה הבינלאומית. בין ההמלצות: החזרת הגישה ההומניטרית לכל רצועת עזה; שיקום שירותי הבריאות, התזונה והגנה על אזרחים; ומתן מזון בטוח, מזין ומספק לכל האוכלוסיה הנזקקת. יש לאפשר אספקה ​​מתמשכת של סחורות סיוע (מזון, תרופות, מוצרי תזונה, דלק וצרכים אחרים) להיכנס ולנוע ברחבי רצועת עזה כולה.